קרבצקי נ' שי עופרים הסעות בע"מ

פסק דין

התובע עובד כנהג מונית ב"חברת מוניות נוה בע"מ" (להלן: "החברה"). במסגרת עבודתו בחברה התובע טוען, כי ביצע בחודש פברואר 2010 ארבע הסעות עבור הנתבעת שסירבה לשלם לחברה עבורן ובעקבות זאת, מעבידתו של התובע (החברה) סירבה לשלם לו עבור אותן נסיעות וחייבה אותו לשאת בעלויותיהן. מכאן, תביעת התובע כנגד הנתבעת לקבלת תשלום עבור אותן נסיעות.

מטעם הנתבעת הוגש כתב הגנה שהכיל גם בקשה לדחיית התביעה על הסף בשל העדר יריבות בין התובע לבין הנתבעת.

לאור הנטען בכתב ההגנה ובבקשה לסילוק התביעה על הסף, הוריתי לתובע, על פי החלטתי מיום 02.12.10 להגיב לטענות הנתבעת. במסגרת אותה החלטה הפניתי את תשומת לבו של התובע לחשבוניות שצורפו לכתב התביעה ולעובדה כי חשבוניות אלו ניתנו על ידי חברת מוניות נוה בע"מ. ביום 09.12.10 הוגשה תגובת התובע ולפיה נטען, כי הנתבעת לא שילמה כסף לחברה וכי הינו עומד על תביעתו כנגד הנתבעת.

ביום 26.01.11 התקיים דיון במעמד התובע בלבד. הנתבעת לא התייצבה לדיון ועל כן, ניתן כנגדה פסק דין על מלוא סכום התביעה.

בשלב מאוחר יותר, הוגשה מטעם הנתבעת בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדרה. בקשתה נענתה על ידי וזאת על פי החלטתי מיום 06.04.11 וקבעתי מועד חדש לקיום דיון במעמד שני הצדדים.

במסגרת החלטתי מיום 06.04.11, שוב הפניתי את תשומת לבו של התובע לכך, כי עליו לשקול את עניין צירופה של חברת נוה מוניות בע"מ כנתבעת נוספת בתיק, וזאת לאור טענתו כי הוא בעצמו נשא בעלויות הנסיעות משחברת מוניות נוה בע"מ סירבה לשלם לו עבורן, ולאור כפירת הנתבעת בקיומו של חוב כלשהו לחברת מוניות נוה בע"מ.

ביום 14.07.11 התייצבו הצדדים לדיון. התובע לא צירף את חברת מוניות נוה בע"מ כנתבעת נוספת בתיק, לא זימן מי מטעם החברה למתן עדות מטעמו, וחזר על טענותיו כנגד הנתבעת.

מנגד, הנתבעת באמצעות בעליה ומנהלה, מר עופר טל, טענה כי מעולם לא הזמינה עבודה כלשהי מהתובע. הנתבעת עבדה כל הזמן באופן סדיר ועד עצם היום, מול תחנת מוניות נוה בע"מ שסיפקה לנתבעת שירותי הסעות. הנתבעת אינה יודעת מה המחירים שהחברה מסכמת עם נהגי המוניות העובדים בחברה ואין זה מעניינה של הנתבעת. ההתקשרות לאספקת שירותי הסעות הינה בין הנתבעת לבין החברה ששולחת את הנהגים מטעמה לצורך ביצוע העבודה. ההתחשבנות בגין שירותי ההסעות מתבצעת מול החברה עצמה ולא מול הנהגים. ההתחשבנות בין הנתבעת לבין החברה מתבצעת אחת לחודש וצורפו חשבוניות מס לחודשים ינואר עד מרץ 2010 לצורך המחשת שיטת ההתחשבנות ביניהן.

עדותו של מר עופר טל יצרה עלי רושם אמין ומהימן ביותר. עדותו נתמכה בחשבוניות שצורפו לכתב התביעה. מדובר בחשבוניות של חברת מוניות נוה בע"מ, ולא בחשבוניות שעל שם התובע. על כן, וככל שקיימת טענה לחוב כלשהו כנגד הנתבעת בגין הנסיעות נשוא התביעה, אזי מי שזכאי לתבוע מכוח אותן חשבוניות זוהי חברת מוניות נוה בע"מ ולא התובע. כאמור, ההתקשרות לאספקת שירותי הנסיעות נשוא התביעה נעשתה בין החברה לבין הנתבעת ולא בין התובע לבין הנתבעת.

התובע טען, כי הוא בעצמו ביצע את הנסיעות והוא חויב בעלויות אותן נסיעות ומימן אותן מכיסו הפרטי משסירבה החברה לשלם עבורן עקב סירוב הנתבעת להכיר באותן נסיעות. גם אם אקבל את טענת התובע בהקשר זה, עדיין אין בכך כדי ליצור יריבות ישירה בינו לבין הנתבעת, ובמיוחד לאור העובדה כי התובע בחר שלא לצרף את חברת מוניות נוה בע"מ כנתבעת בתיק, נמנע מזימון מי מטעמה למתן עדותה בתיק, ובכך, הוא מנע בירור עמדת החברה בקשר לחוב הנטען כלפי הנתבעת.

כמפורט לעיל, לתובע ניתנו מספר הזדמנויות לצרף את חברת מוניות נוה בע"מ לתביעה, אך הוא סירב לעשות כן. בנסיבות, אין לו להלין אלא על עצמו.

הנתבעת חלקה גם לגופו של עניין על החוב עצמו. הנתבעת טענה, כי חשבונית מס מס' 1224 מתייחסת לנסיעה מיוקנעם לחיפה ולעתלית, כשבפועל בוצעה נסיעה אחת לחיפה בלבד וסכום החיוב היה אמור לעמוד על סך 90 ₪ ולא 140 ₪, והנתבעת שילמה לחברת מוניות נוה בע"מ את סכום החיוב הנכון. באשר לחשבונית מס' 0598 הנתבעת טוענת, כי התובע לא ביצע את הנסיעה הנטענת. הנסיעה בוצעה על ידי מונית מס' 57 של חברת מוניות נוה בע"מ. חשבונית מס מס' 0092 מתייחסת לנסיעה מיוקנעם לחיפה ולעתלית, כשבפועל בוצעה נסיעה אחת לחיפה בלבד וסכום החיוב היה אמור לעמוד על סך 90 ₪ ולא 140 ₪, והנתבעת שילמה לחברת מוניות נוה בע"מ את סכום החיוב הנכון . באשר לחשבונית מס' 0599 הנתבעת טוענת, כי התובע לא ביצע את הנסיעה הנטענת. הנסיעה בוצעה על ידי מונית מס' 49 של חברת מוניות נוה בע"מ.

כאמור לעיל, נוכח העדר יריבות ישירה בין התובע לבין הנתבעת, אין לי צורך להיכנס לשאלת החוב עצמו, ובמיוחד בהעדרה של חברת מוניות נוה בע"מ המהווה את הכתובת לצורך מתן מענה לשאלת קיומו של החוב הנטען בתביעה.

לאור האמור לעיל, הנני מורה על דחיית התביעה.

לפנים משורת הדין בלבד, איני עושה צו להוצאות כלשהן.

ניתן היום, י"ז תמוז תשע"א, 19 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: